מפגש היכרות פתוח יתקיים ביום שלישי 13.1.26 ב-18:30, בסמינר הקיבוצים בתל אביב. לפרטים ולהרשמה: גלעד (ג’יל) 054-4474066
אודות הדרך
“לאט לאט, הופיע בי משהו שהוביל אותי כל-כולי לביטחון המוחלט, שמחוץ לסערות החיים קיים משהו אחר שצריך להיות המטרה והאידיאל של כל אדם […] ושרק דבר אחר זה יכול לעשות את האדם מאושר באמת ולתת לו ערכים ממשיים, במקום שפע הנכסים הדמיוניים המורעפים עליו תמיד ובכל מקום.״
ג. א. גורדייף, ״פגישות עם אנשים מיוחדים״
האדם נושא בתוכו צורך מהותי אך חבוי להיות נוכח בחייו וחופשי בפנימיותו. כמענה לצורך זה, הביא ג’ורג’ איבנוביץ’ גורדייף דרך שלא הייתה דתית ולא פילוסופית, שבה התרגול נעשה בתנאים של חיי היומיום. התבוננות עצמית ותודעה עצמית הם הצירים המהותיים של דרך זו. התרגול שלהם מערב את ההוויה כולה – הגוף, השכל והרגש – באופן הרמוני ומאפשר לאדם להיפתח לאיכות אחרת של קשב.
״מהי מדיטציה? גופי נותן את עצמו באופן מודע לאנרגיה אחרת. בתחילה, הוא אינו מסכים. אך לאט לאט הגוף רוצה בזה. הוא חש שמחה, ואף אושר… אנרגיה זו אינה הגוף. היא באה ממקום אחר, אולי מכוכבי הלכת, אולי אף מרחוק יותר. היא זקוקה לגוף כדי להתבטא ולהתארגן. זו היא שתיצור את מה שאנו מכנים לעיתים הנשמה.״
מישל דה זלצמן
בקבוצות גורדייף מתקיימת פעילות הכוללת תרגול אישי בצד עבודה מתוך מטרה להבין ולהיות במגע עם טבעם האמיתי של העולם ושל עצמנו. מדיטציה, פגישות בקבוצות קטנות, כיתות תנועות, מוסיקה, מלאכות יד שונות ולימוד רעיונות ממשנתו של גורדייף – כל אלה הם מרכיבים שונים של הדרך הרוחנית המעשית שהובאה ע”י ג”א גורדייף. בכולם נדרשות פתיחות והקשבה שמאפשרות התעוררות להווייה אחרת, זכירה עצמית ונוכחות בהווה.
״מעבר לקליפה הדקה של המציאות המדומה קיימת מציאות אחרת שמשהו, משום מה, חוצץ בינינו לבינה״
פ.ד. אוספנסקי
בסוף שנות ה 50 של המאה הקודמת התקבץ גרעין של צעירים סביב ד״ר יוסף שכטר, מורה ופילוסוף, אשר פתח בפניהם שאלות קיומיות הנוגעות למשמעות החיים והתפתחות פנימית.
בשנת 1960 התיישב הגרעין ביודפת כעדה של עובדי אדמה המחפשים תשובות לשאלות הקיומיות שנפתחו בפניהם. החברים התעניינו בדרכים רוחניות שונות, ביניהן משנתו של גורדייף.
ב 1968 הם פנו למרכז גורדייף בפריז ובברכתו החלו בהקמת קבוצות גורדייף בישראל, שלימים נקראו ״עמותת דרכים״. עד היום הבית המרכזי של הקבוצות, בו מתקיימת הפעילות, נמצא ליד יודפת, וקבוצה נוספת של ״דרכים״ פועלת במרכז הארץ. “עמותת דרכים” מקיימת קשר רציף עם המרכז בפריז, כמו גם עם מרכזי גורדייף נוספים בעולם.
ג. א. גורדייף (1866-1949)
גיאורגי איוונוביץ גורדייף נולד בקווקאז, לאב יווני ואם ארמנית. בספרו “פגישות עם אנשים מיוחדים” הוא מתאר את החינוך הייחודי לו זכה ואת מראות נעוריו הייחודיים שעוררו בו שאלות רבות לגבי משמעות החיים – שאלות שלא מצאו מענה מספק בדת או במדע. החיפוש אחר תשובות הפך למוקד חייו והביאו לאמונה בקיומו של ידע עתיק חבוי, אחריו תר ברחבי מרכז אסיה והמזרח התיכון, הוא הצליח ליצור קשר עם קהילות שונות שבהן חלקים של ידע עתיק זה עדיין חי וקיים, וחלקי ידע אלה התגבשו אצלו לתפיסת עולם כוללת.
בשנת 1912 הגיע גורדייף למוסקבה ולסנט פטרבורג ואסף סביבו קבוצה קטנה של תלמידים שהתעניינו במשנתו. עקב התנאים בתקופת מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית, עזב גורדייף את רוסיה יחד עם תלמידיו הקרובים במטרה להתוות דרך עבודה נגישה למחפשי אמת במערב ובשנת 1922 הקים את “המכון להתפתחותו ההרמונית של האדם” בחווה ליד פריז.
בשנים שבין שתי מלחמות העולם גורדייף לימד תלמידים רבים במכון, כתב את יצירתו העיקרית, “סיפורי בעל זבוב לנכדו”, ביקר בארצות הברית ובמדינות רבות באירופה, שם ייסד קבוצות תלמידים, הרצה בפני הקהל הרחב וארגן הופעות פומביות של הריקודים המקודשים והתרגילים הנקראים “התנועות”. במהלך מלחמת העולם השנייה התגורר גורדייף בדירה קטנה בפריז ועמל ללא לאות על מנת ליצור גרעין תלמידים שהוכשר לשאת חיפוש רב צדדי זה שלימים נקרא פשוט “העבודה”.
גורדייף נפטר בשנת 1949. לאחר מותו, תלמידיו מכל רחבי העולם המשיכו את עבודתו בהדרכתה של מדאם דה זלצמן, שהוסמכה על ידי גורדייף להמשיך את דרכו. תחילה נוסדו המרכזים בפריז, לונדון, ניו-יורק וקראקס, על מנת לקיים מסירה ישירה של משנתו. במהלך השנים התווספו קבוצות חדשות רבות, כמו גם הקבוצה בישראל.
עבודת ההתפתחות הפנימית היא חיפוש אישי, מחייב ומתמשך, המבוסס על מציאת קשר הרמוני בין גוף, מחשבה ורגש. החיפוש נערך יחד עם חברי הקבוצה בתנאים של חיי היום-יום ועל פי העקרונות וההנחיות של משנה זו.
רשמים מעבודה בקבוצות גורדייף
להיות נוכח בתנועה
התנאים המיוחדים של העבודה בבית הספר הם עזר רב ערך לשאיפה האישית של האדם להיות פשוט נוכח בחיים, בכל מצב. עבודה משותפת עם אחרים, בפעילויות שונות, היא מימד חיוני של עבודה פנימית. כיתת התנועות עובדת על “Slow Second Obligatory” של גורדייף.
ספרים שתורגמו לעברית
חיפוש אחר המופלא פ.ד. אוספנסקי
הוצאת שוקן, 1982
סיפורי בעל זבוב לנכדו
ג.א. גורדייף
הוצאת שוקן, 2002
פגישות עם אנשים מיוחדים
ג.א. גורדייף
הוצאת שוקן, 1987
גורדייף מדבר אל תלמידיו
ג. א. גורדייף
קבוצות גורדייף בישראל, 2013
גורדייף והעבודה הפנימית,
אילו עמית
הוצאת מפה, 2005
חידת הנוכחות -פרקים בעבודה הפנימית, אילן עמית
ספרי עלית הגג, 2013
שאלות נפוצות
מהי הדרך הרביעית?
“הדרך הרביעית” היא מונח המתאר את הדרך שהתווה ג. א. גורדייף. זוהי דרך רוחנית המתקיימת בתוך החיים. מטרתה לפתח הווייה שלמה ומודעת. כיום, משתמשים במושג “הדרך הרביעית” בעיקר ממשיכי דרכו של פ.ד. אוספנסקי, תלמידו של ג. א. גורדייף.
מהן הפעילויות הקבועות המתקיימות במסגרת הקבוצות?
- פגישות קבוצה
פגישה שבועית של הקבוצה, בה מתקיים שיתוף הדדי של ההתנסויות השונות במסגרת העבודה - תנועות
לימוד ותרגול מעשי של ה”תנועות” (או ריקודים מקודשים) של ג.א. גורדייף. זוהי צורה של תנועה, שנותנת ביטוי לחוקים קוסמיים, ומאפשרת עבודה של אדם על עצמו. - ימי עבודה משותפים
מידי מספר שבועות, מתקיים בסוף שבוע (בדרך כלל בשבת) “יום עבודה”. יום של עבודה יחד, המתחיל בבוקר ומסתיים אחר הצהריים. הפעילות מתקיימת בבית של העבודה (בקרבת יודפת שבגליל). חלק משמעותי ביום, הוא תרגול נוכחות תוך כדי עבודות מעשיות כמו בנייה, תיקונים ואחזקת הבית, עבודה בגן בבוסתן ובכרם, ועבודות כפיים ואומנות מסוגים שׂונים. - פגישות לימוד
מפגשי לימוד של טכסטים מתוך הספרות של העבודה - פעילויות נוספות
פעילויות מתחומים שונים שמתקיימות מעת לעת במסגרת העבודה, ועם הזמן ניתן להצטרף אליהן .
איך ניתן להצטרף לקבוצות (או איך אדע אם הדרך הזו מתאימה לי)?
מפגשי היכרות, הפתוחים לקהל הרחב נערכים בתל אביב ובצפון מספר פעמים בשנה. מטרת המפגשים לאפשר למי שמתעניין – להכיר את הדרך, את הרעיונות, להתנסות
ולטעום מהתרגול. הצטרפות לקבוצה קיימת, או הצטרפות לתהליך של הקמת קבוצה חדשה, אפשריים לאחר היכרות ראשונית זו, שאורכה משתנה לפי הנסיבות בזמן נתון – החל משבועות ספורים ועד למספר חודשים/שנה.
מיהם המורים בקבוצות?
את פגישות הקבוצה מנחה צוות של 2-3 מתרגלים ותיקים. הניסיון וההקשבה של המנחים, מיועדים לתמוך בתרגול של הקבוצה ושל משתתפיה, ולאפשר לו להעמיק.
חברי הקבוצה הותיקים נמצאים בקשר עם מרכז העבודה בצרפת, כמו גם עם מרכזי עבודה נוספים, ועם ותיקי העבודה בכל העולם. לתנועות יש מורים המתמחים בכך.
