מפגש היכרות פתוח יתקיים ביום שלישי 13.1.26 ב-18:30, בסמינר הקיבוצים בתל אביב. לפרטים ולהרשמה: גלעד (ג’יל) 054-4474066

“לאט לאט, הופיע בי משהו שהוביל אותי כל-כולי לביטחון המוחלט, שמחוץ לסערות החיים קיים משהו אחר שצריך להיות המטרה והאידיאל של כל אדם […] ושרק דבר אחר זה יכול לעשות את האדם מאושר באמת ולתת לו ערכים ממשיים, במקום שפע הנכסים הדמיוניים המורעפים עליו תמיד ובכל מקום.״
ג. א. גורדייף, ״פגישות עם אנשים מיוחדים״

האדם נושא בתוכו צורך מהותי אך חבוי להיות נוכח בחייו וחופשי בפנימיותו. כמענה לצורך זה, הביא ג’ורג’ איבנוביץ’ גורדייף דרך שלא הייתה דתית ולא פילוסופית, שבה התרגול נעשה בתנאים של חיי היומיום. התבוננות עצמית ותודעה עצמית הם הצירים המהותיים של דרך זו. התרגול שלהם מערב את ההוויה כולה – הגוף, השכל והרגש – באופן הרמוני ומאפשר לאדם להיפתח לאיכות אחרת של קשב.

״מהי מדיטציה? גופי נותן את עצמו באופן מודע לאנרגיה אחרת. בתחילה, הוא אינו מסכים. אך לאט לאט הגוף רוצה בזה. הוא חש שמחה, ואף אושר… אנרגיה זו אינה הגוף. היא באה ממקום אחר, אולי מכוכבי הלכת, אולי אף מרחוק יותר. היא זקוקה לגוף כדי להתבטא ולהתארגן. זו היא שתיצור את מה שאנו מכנים לעיתים הנשמה.״
מישל דה זלצמן

בקבוצות גורדייף מתקיימת פעילות בקבוצה לצד תרגול אישי, מתוך מטרה להבין ולהיות במגע עם טבעם האמיתי של העולם ושל עצמנו. מדיטציה, פגישות בקבוצות קטנות, כיתות תנועות, מוזיקה, מלאכות יד שונות ולימוד רעיונות ממשנתו של גורדייף – כל אלה הם מרכיבים שונים של הדרך הרוחנית המעשית שהובאה ע”י ג”א גורדייף. בכולם נדרשות פתיחות והקשבה שמאפשרות התעוררות להווייה אחרת, זכירה עצמית ונוכחות בהווה.

״מעבר לקליפה הדקה של המציאות המדומה קיימת מציאות אחרת שמשהו, משום מה, חוצץ בינינו לבינה״
פ.ד. אוספנסקי

בסוף שנות ה 50 של המאה הקודמת התקבץ גרעין של צעירים סביב ד״ר יוסף שכטר, מורה ופילוסוף, אשר פתח בפניהם שאלות קיומיות הנוגעות למשמעות החיים והתפתחות פנימית.

בשנת 1960 התיישב הגרעין ביודפת כעדה של עובדי אדמה המחפשים תשובות לשאלות הקיומיות שנפתחו בפניהם. החברים התעניינו בדרכים רוחניות שונות, ביניהן משנתו של גורדייף.

ב 1968 הם פנו למרכז גורדייף בפריז ובברכתו החלו בהקמת קבוצות גורדייף בישראל, שלימים נקראו ״עמותת דרכים״. עד היום הבית המרכזי של הקבוצות, בו מתקיימת הפעילות, נמצא ליד יודפת, וקבוצה נוספת של ״דרכים״ פועלת במרכז הארץ. “עמותת דרכים” מקיימת קשר רציף עם המרכז בפריז, כמו גם עם מרכזי גורדייף נוספים בעולם.

גיאורגי איוונוביץ גורדייף נולד בקווקאז, לאב יווני ואם ארמנית. בספרו “פגישות עם אנשים מיוחדים” הוא מתאר את החינוך הייחודי לו זכה ואת מראות נעוריו הייחודיים שעוררו בו שאלות רבות לגבי משמעות החיים – שאלות שלא מצאו מענה מספק בדת או במדע. החיפוש אחר תשובות הפך למוקד חייו והביאו לאמונה בקיומו של ידע עתיק חבוי, אחריו תר ברחבי מרכז אסיה והמזרח התיכון,  הוא הצליח ליצור קשר עם קהילות שונות שבהן חלקים של ידע עתיק זה עדיין חי וקיים, וחלקי ידע אלה התגבשו אצלו לתפיסת עולם כוללת. 

בשנת 1912 הגיע גורדייף למוסקבה ולסנט פטרבורג ואסף סביבו קבוצה קטנה של תלמידים שהתעניינו במשנתו. עקב התנאים בתקופת מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית, עזב גורדייף את רוסיה יחד עם תלמידיו הקרובים במטרה להתוות דרך עבודה נגישה למחפשי אמת במערב ובשנת 1922 הקים את “המכון להתפתחותו ההרמונית של האדם” בחווה ליד פריז. 

בשנים שבין שתי מלחמות העולם גורדייף לימד תלמידים רבים במכון, כתב את יצירתו העיקרית, “סיפורי בעל זבוב לנכדו”, ביקר בארצות הברית ובמדינות רבות באירופה, שם ייסד קבוצות תלמידים, הרצה בפני הקהל הרחב וארגן הופעות פומביות של הריקודים המקודשים והתרגילים הנקראים “התנועות”. במהלך מלחמת העולם השנייה התגורר גורדייף בדירה קטנה בפריז ועמל ללא לאות על מנת ליצור גרעין תלמידים שהוכשר לשאת חיפוש רב צדדי זה שלימים נקרא פשוט “העבודה”.

גורדייף נפטר בשנת 1949. לאחר מותו, תלמידיו מכל רחבי העולם המשיכו את עבודתו בהדרכתה של מדאם דה זלצמן, שהוסמכה על ידי גורדייף להמשיך את דרכו. תחילה נוסדו המרכזים בפריז, לונדון, ניו-יורק וקראקס, על מנת לקיים מסירה ישירה של משנתו. במהלך השנים התווספו קבוצות חדשות רבות, כמו גם הקבוצה בישראל.

עבודת ההתפתחות הפנימית היא חיפוש אישי, מחייב ומתמשך, המבוסס על מציאת קשר הרמוני בין גוף, מחשבה ורגש. החיפוש נערך יחד עם חברי הקבוצה בתנאים של חיי היום-יום ועל פי העקרונות וההנחיות של משנה זו.

סיפורי בעל זבוב לנכדו
ג”א גורדייף
הוצאת שוקן, 2002

פגישות עם אנשים מיוחדים
ג”א גורדייף
הוצאת שוקן, 1987

גורדייף מדבר אל תלמידיו
ג”א גורדייף
הוצאת עמותת דרכים, 2013

חיפוש אחר המופלא

חיפוש אחר המופלא
פ”ד אוספנסקי
הוצאת שוקן, 1982

הקשב האחר
מישל דה זלצמן / פרן שאו
הוצאת עמותת דרכים, 2025

סיפורי בעל זבוב לנכדו
משנתו של גורדייף ביצירה רחבת היקף ופורצת דרך. יצירה שנשארת חשובה ורלוונטית וחושפת רבדים חדשים ככל שמתעמקים בה.

פגישות עם אנשים מיוחדים
אוטוביוגרפיה של שנותיו הראשונות של גורדייף, שבה סיפור העובדות הוא משני למסר, אותו הוא מבקש להעביר. בתוך הסיפורים מצוי חומר רב ש”קבור עמוק”, וערכו צף, לעתים קרובות, זמן רב לאחר שנקראו.

גורדייף מדבר אל תלמידיו
שיחות משנים ומקומות שונים; ערכן הגדול הוא ב”האזנה” לקולו של גורדייף עצמו ובמפגש ישיר עם גישתו, השונה באופן משמעותי מהמבנה השיטתי שהציג אוספנסקי.

חיפוש אחר המופלא, מאת פ״ד אוספנסקי
ההצגה הברורה והנגישה ביותר של הרעיונות שגורדייף הביא.

הקשב האחר, מישל דה זלצמן ופרן שאו
רישומים של פגישות עם מישל דה זלצמן, במשך תקופות עבודה מרוכזות ב״שנדולן״ באלפים השוויצריים בין השנים 1993 ל-2000.

Exchanges on The Five Obligolnian Strivings
חמשת השאיפות ה״אובליגולניות״ מתוך הספר “סיפורי בעל זבוב לנכדו” הן תכנית להזמנת המצפון להתבטא בחיי היומיום. ספרון זה כולל שיחות בין חברי הקבוצה על חמשת השאיפות.

ניתן להזמין את הספרים: ״גורדייף מדבר אל תלמידיו״, ״הקשב האחר״, ו-“Exchanges on The Five Strivings” מ-עמותת דרכים. תכתבו לנו ב״צור קשר״.

הפסיכולוגיה של התפתחות האדם, פ״ד אוספנסקי
חמש הרצאות שניתנו על ידי אוספנסקי, מבוא תמציתי לרעיונות ה״עבודה״.

Venture With Ideas, Kenneth Walker
מאת תלמיד אנגלי של אוספנסקי – פרשנות ברורה למשנתו של גורדייף.

Towards Awakening, Jean Vaysse
מבוא נגיש לרעיונותיו של גורדייף.

The Reality of Being, Jeanne de Salzmann
תובנות עמוקות על היבטים שונים של ה״עבודה״. הספר מהווה תמיכה אמיתית לחיפוש.

Inner Octaves, Michel Conge
בחייו של קונג’ הוטמעו ובאו לידי מימוש רעיונותיו של גורדייף. הוא מזמין את הקורא לקחת חלק בפלא ובמסתורין של החיפוש הפנימי. זהו עזר יקר ערך למי שכבר פגש ומכיר את הרעיונות.

The Taste of Things That Are True, Henri Tracol
מאמרים ושיחות עם טרקול, המביאים באופן חי את ה”עבודה”

Opening, William Segal
רוח ה”זן”, ממנו הגיע סגל אל גורדייף, מהדהדת בספר. זו קריאה פשוטה להיפתח, להיות בשאלה.

בדרך להיות אני, עמיר שמואלי
כאשר אובחן כחולה סרטן מצא עמיר, חבר פעיל בקבוצה, שהשאלות שליוו אותו רוב חייו זוכות למשמעות נוספת ולדחיפות חדשה.

גורדייף והעבודה הפנימית
חידת הנוכחות -פרקים בעבודה הפנימית, אילן עמית
רשמים אישיים והגות של חבר בקבוצה בישראל, מתמטיקאי ואיש אשכולות.

Our Life with Gurdjieff, Thomas and Olga de Hartmann
תיאור אישי ונוגע ללב של שנות עבודה אינטנסיביות עם גורדייף. דה הרטמן היה המוזיקאי שאירגן ועיבד את המוזיקה של גורדייף.

Childhood with Gurdjieff, Fritz Peters
סיפורו של נער צעיר שבילה את הקיץ עם ג’. קריאה חווייתית מרתקת, לצד תובנות יקרות ערך.

Gurdjieff – A Master in Life, Tcheslaw Tchekhovitch
תיאור ישיר ובלתי אמצעי על גורדייף האיש ועל עבודתו, דרך זיכרונותיו של תלמיד ותיק.

Heart Without Measure, Ravi Ravindra
קשריו של רבינדרה עם ז’אן דה זלצמן, שהייתה אחראית על הקבוצות לאחר מותו של גורדייף.

“עולמנו הפנימי הוא הקרקע שבה נובטים זרעי האמנות. בזרעים אלה חבוי קסם החיים ומהם צומחות יצירות אמנות… בלעדיהם אין אמנות ואין מוזיקה.” תומס דה הרטמן

Thomas de Hartmann

תומס דה הרטמן מלחין ופסנתרן

שיתוף הפעולה המוזיקלי של דה-הרטמן וגורדייף החל בהלחנת מוזיקה לריקודים המקודשים, “התנועות”, שהן חלק אינטגרלי בהוראה של גורדייף. שנים אחדות לאחר מכן, דה הרטמן עבד עם גורדייף על יצירות מוזיקליות שלא היו קשורות בתנועות. למרבה הפלא, יצירות אלה שמספרן רב ביותר, חוברו כמעט כולן תוך שנתיים בין 1925 ל1927 בפריורה בפונטנבלו, צרפת.

דה הרטמן כתב:

״גיאורגי איבנוביץ’ נתן תמיד משקל גדול למוזיקה. הוא עצמו ניגן וגם הלחין. בעקבות העבודה של גיאורגי איבנוביץ’ אנחנו יכולים להבין בצורה טובה יותר את השימוש במוזיקה בטקסים דתיים שונים. מוזיקה עוזרת לאדם להתרכז, ולהביא את עצמו למצב פנימי בו ניתן לקלוט את כמות ההאצלות הגדולה ביותר.
למוזיקה של גורדייף היה מגוון גדול. המרגשת באופן העמוק ביותר היתה המוזיקה ששמע במקדשים מרוחקים במהלך מסעותיו באסיה. כאשר האזנו למוזיקה זו, היא נגעה עד עומק הווייתנו”.

Song of the Fisherwomen בביצוע תומס דה־הרטמן

לורנס רוזנטל מלחין ופסנתרן

“מהי מטרת המוזיקה של גורדייף? אפשר שהדבר קשור לעבודה של האדם על עצמו, מה שגורדייף קרא “התפתחות הרמונית”. הוא הציע מזון לגדילת הווייתו של האדם דרך צדדים שונים של טבעו: רעיונות – למחשבה; תרגילים וריקודים מיוחדים – לגוף ולמחשבה גם יחד; ומוזיקה – כדרך לעורר רגישות בתחום הרגשות. לעורר ברובד העמוק יותר של עולמו הפנימי של המאזין שאלות ורמזים שהם מעבר למילים. ואולי, דרך פירוק המחסומים שיוצרות האסוציאציות וההתניות – הצלילים הללו יוכלו להביא את המאזין לידי מגע קרוב יותר עם עצם מהות טבעו.”

Sayyid Chant and Dance #10 בביצוע לארי רוזנטל

"Mélodie afgane" בביצוע אנסמבל רזוננס

“Mélodie afgane” בביצוע אנסמבל רזוננס

סולנז׳ קלאוסטר תלמידה של גורדייף

המוזיקה של ג״א גורדייף היא ביטוי של החיים עצמם; דרך כמעט נשכחת של חיים.

היא אינה קשורה למה שאנו בדרך כלל יודעים ומכירים כמוזיקה. המוזיקה הזו הינה
עולם של צלילים מיקום לא מוכר לנו, כביכול מעבר לזמן.

קטעים מתוכה מעוררים תחושות מחיים שכוחים, החבויים פה ושם בעולם. כאילו גורדייף
ביקש להעביר לנו צלילים ההולכים ונעלמים מהעולם.

מוזיקה מיוחדת זו נושאת לא רק מסר אלא גם שאלה, והיא עוזרת לנו להקשיב לקול
המדבר ישירות גם אל ההוויה והלב שלנו וגם אל הגוף ששומר את השפעות המוזיקה.
וכששוחררנו מהמגבלות של העולם בו אנו חיים, מתאפשר אופן חדש של הקשבה: לשמוע ממש את הקול של שמחה או עצב, רצינות או ריקוד. נדמה שהם מגיעים אלינו הישר מהאתר. הקולות האלה מעוררים אותנו לקשב פנימי מאיכות מאד לא רגילה.

הקשבה

אחד השמות שניתנו לאוסף של המוזיקה הזאת היה “מסעות למקומות בלתי נגישים”, ונראה שאין תיאור טוב יותר למסע הפנימי המוזר שאליו נקראתי, כשהייתי זמין לכך. ברגעים כאלה הייתה תחושה של “התאמה” מוחלטת בין תנודות הצליל, תופעה חולפת בעולם זמני, לבין התהודה מעולם נצחי.

המוזיקה מגוונת מאוד, משירי עם ועד מזמורי קודש, והתגובות שמתעוררות מגוונות באותה מידה. לפעמים הן מדברות על הסבל והשמחה שבחיי אדם, לפעמים מעוררות צבעוניות מוזרה ודי לא מוכרת של הרגשות, ולפעמים, עבורי לפחות, כאילו מעבירות ידע מסוים הנסתר ממחשבותיי הרגילות. אבל כשאני אקשיב מחר? אין לי מושג מה יקרה. לו זה היה תלוי רק במוזיקה! אבל זה תלוי גם בי.

International Gurdjieff Review קיץ 1999, מחבר אנונימי

התנאים המיוחדים של העבודה בבית הספר הם עזר רב ערך לשאיפה האישית של האדם להיות פשוט נוכח בחיים, בכל מצב. עבודה משותפת עם אחרים, בפעילויות שונות, היא מימד חיוני של עבודה פנימית.

הסרטון: כיתת התנועות עובדת על “Slow Second Obligatory” של גורדייף.

רשמים מעבודה בקבוצות גורדייף 1 – טלי

מפגשי היכרות, הפתוחים לקהל הרחב נערכים בתל אביב ובצפון מספר פעמים בשנה. מטרת המפגשים, לאפשר למי שמתעניין – להכיר את הדרך, את הרעיונות, להתנסות ולטעום מהתרגול. הצטרפות לקבוצה קיימת, או הצטרפות לתהליך של הקמת קבוצה חדשה, אפשריים לאחר היכרות ראשונית זו, שאורכה משתנה – החל משבועות ספורים ועד למספר חודשים/שנה.

מפגש היכרות פתוח יתקיים ביום שלישי 13.1.26 ב-18:30, בסמינר הקיבוצים בתל אביב. לפרטים ולהרשמה: גלעד (ג’יל) 054-4474066

Scroll to Top
דילוג לתוכן